"אבן החן השלישית" - להבטיח את עצמך מפני עצמך

"אבן החן השלישית" - הסהנגה.

לדעת - להבטיח את עצמך מפני עצמך?

"אבן החן השלישית" היא הסהנגה, אפשר לחשוב על הסהנגה כמו תעודת ביטוח. לא לא, פרוש המילה סהנגה איננו תעודת ביטוח, פרוש המילה סהנגה הוא "קהילת ההולכים בדרך",

ובבודהיזם אלו הם הנזירים הבודהיסטים

וכל מי שרואה עצמו הולך בדרך הדהרמה. אז איפה תעודת הביטוח? כשאדם נולד אל העולם הוא לא מופיע בעולם לבדו,

הוא נולד להורים, משפחה, קהילה. במילים אחרות הוא נולד לסביבה של אנשים שכבר הולכים בדרך החיים לפניו,

כאלה שאולי הולכים איתו (החברים לגן ולפעוטון),

ועוד כאלה שיבואו אחריו. כל אלו משמשים כתעודת ביטוח עבור התינוק,

כיוון שההישרדות בחיים, לא כל שכן הצלחה במשהו בחיים,

אינם דבר של מה בכך ואינם מבחן הוגן לכוחו של תינוק,

שרק נולד, שרק התעורר,

שרק עכשיו עושה את צעדיו הראשונים בדרך,

הוא זקוק לעזרת הסהנגה,

החברים, המשפחה, ההורים,

אלו שהכירו לו את הדרך, המורים. אדם שזה עתה נכנס בשערי הדהרמה,

נדמה בבודהיזם בדיוק כתינוק. דעתו התעוררה לרגע לרעיון שאפשר להשתחרר,

ושיש דרך, ושהדרך הנפרסת לפניו כאן,

היא היא הדרך והוא מעוניין ללכת בה ולהנות מפרותיה. וכמה קל להרדם שוב? כמה קל לשכוח את כל זה? כמה קל לחזור להרגלים הישנים? כמה קל הרבה יותר ללכת לאיבוד ולאבד את הדרך? יש הרבה יותר אנשים שמאבדים את הדרך מאלו שהגיעו אל סופה. כאלו שהגשימו דרכה את הבודהיות. כאלו שהגשימו את מה שליבם חפץ. כולנו מכירים אותם,

זו השכנה שנרשמה לחדר הכושר במנוי של שנה,

ולא הופיעה שוב אחרי השיעור הרביעי. זה החבר שהיה לו רעיון טוב,

והוא התרוצץ ודיבר על זה ללא הרף עם ברק בעיניים,

והפסיק אחרי שנתקל בקשיים הראשונים. זה קרה אולי גם לכם,

כשחשבתם ללמוד משהו חדש,

וקצת הנחתם לזה כשגיליתם במה זה באמת כרוך. זה קרה לי, כשרציתי להוריד את הכרס-חודש-תשיעי שהייתה לי,

אחרי שמיכל ילדה את מאי בתינו הבכורה. התחלתי, התקדמתי אבל הלכתי לאיבוד,

כשהתחלתי לשמוע שוב את הבורקסים קוראים לי. ולא היה שם שום דבר שיעצור בעדי מללכת אחריהם. לא דרך, לא קהילה והאמת אני לא בטוח שידעתי בדיוק לאן אני רוצה להגיע,

פשוט התחלתי משהו רק כי המקום שבו הייתי כבר לא היה נוח. לא ידעתי לאן אני הולך, לא ידעתי שום דרך, ולא הכנתי לעצמי שום תעודת ביטוח מפני תודעתי שלי.

תעודת ביטוח אלו החברים שתקח איתך לדרך,

שיבואו אליך הבייתה להוציא אותך לאימון, אלו הם השותפים שיעזרו לך לעמוד ביעדים,

אלו הם הקבוצות מהם תשאב אנרגיה כשלך יחסר,

אלו המורים אצלם תמצא איזון כשלא תמצא אותו אצל עצמך. משפט חוכמה ידוע אומר : "אם אתה רוצה להגיע מהר, לך לבד, אם אתה רוצה להגיע רחוק, קח איתך חברים." מוטיבציה,

כוונות טובות,

כוח רצון,

כל אלו הם מעולים ודרושים וכשהם ישנם זה נהדר, רק שהנפש האנושית היא פתלתלה והפכפכה,

ויודעת לתעתע בעצמה כשהיא ממש רוצה. אל תתנו לה את ההזדמנות,

צרו לכם תעודת ביטוח בדמות אבן החן השלישית,

הסהנגה,

החברים והשותפים שלכם לדרך. אם אין לכם כאלה, זה מקום טוב להתחיל ממנו. להצטרף לקבוצה,

להקים קבוצה ולחפש עוד אנשים שרוצים לחפש את מה שאתם רוצים,

קחו מדריך, מורה, מאמן, שותף. צרפו את הראשון,

ואז את השני והשלישי,

ולמדו אותם את כל מה שלמדתם אתם כאן,

ותעזרו להם להביא את החברים שלהם. רק קחו בחשבון,

הביטוח הזה הוא לא עם כיסוי מלא,

זה לא במקום מאמץ כנה ונחוש שלכם,

לכם יש כאן השתתפות עצמית והיא משמעותית.

"שלושת אבני החן" - סוף דבר. "שלושת אבני החן" - בבודהיזם הם:

הבודהה - הדהרמה - והסהנגה.

"שלושת אבני החן" - בחיימיזים (תורת החיים) הם:

המטרה - הדרך - והשותפים.

בכל פעם שתצאו לכבוש מטרה או ההשיג,

תתחילו מלוודא שאתם סגורים על שלושת אבני החן:

1. המטרה - שתדעו ותחזרו לוודא שאתם זוכרים לאן אתם הולכים,

מה המצפן שלכם, שחלילה לא תשכחו ותיסטו מהמסלול.

תחדדו לעצמכם את המטרה ותהפכו אותה לפשוטה לזכירה וליצירת מוטיבציה.

2. הדרך - שתבחרו לכם דרך, שתדעו מה הם הכלים השייכים לדרך הזו,

תתמקצעו בה, הפכו אותה לשימושית עבורכם.

אם אתם לא בטוחים באיזו דרך ללכת, זו הדרך ללכת בה, לברר ולבחור דרך.

אם בדרך צריך להחליף דרך, תחליפו,

אבל תבחרו אחרת במקומה, תמיד עם דרך.

3. השותפים - שתבחרו לכם את השותפים והסביבה התומכת,

שיהוו עבורכם תעודת ביטוח מפני תודעתכם ההפכפכה.

בהצלחה.

אבי בכר

מאמן אירגונים מנהלים וצוותים

ליצירת תוצאות בשיטתיות

אג'ייל פרימרו